בן רבקה ודויד, נולד ביום א' באב תרפ"ו (12.7.1926) בתל-אביב. בגיל רך נתייתם מאמו ועבר לגור אצל אחיו בירושלים. סיים את בית-הספר היסודי "תחכמוני" ובית-הספר התיכון בירושלים. חונך ברוח ההקרבה והמסירות הלאומית: אחיו צבי ז"ל היה מפקד סירת הכ"ג, שיצאה לחבל במתקני הדלק בסוריה ונספה בים עם כל חבריו בימי מלחמת-העולם השנייה. ישעיהו היה חבר "המכבי הצעיר" ובשנת 1946 הצטרף לפלמ"ח במסגרת ההכשרה המקצועית של תנועתו והיה בגבעת חיים. התכוון לעלות להתיישבות עם חבריו להכשרה במשק צובא.

עם החלטת עצרת האו"ם ב- 29.11.1947 על החלוקה ופרוץ מלחמת-העצמאות בעקבותיה, גויס לצבא וסיים בהצטיינות קורס מ"כים. צורף לאחד מגדודי חטיבת הנגב של הפלמ"ח ונשלח לנגב. ישעיהו נפל ביום כ"ח בכסלו תש"ח (11.12.1947) ליד אבו-רנק (בסביבות באר שבע) בעומדו בראש חוליה בת ארבעה אנשים שנשלחה לשמירת קו-המים. שלוש גופות נמצאו אחרי יומיים ובהן סימני התעללות. נקבר במשמר הנגב.

ביום כ"ג בחשוון תש"י (15.11.1949) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.